<h1>סמ"ג לאוין סימן ר"פ</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור חזרה ונפרצה אומרים לו גדור נתיאש הימנה ולא גדרה הרי זה קידש.
<h2>דף יט:</h2>
שנינו בפ"ז (דכלאים מ"א) המבריך גפן יחידית בארץ אם אין עפר על גבה ג' טפחים לא יביא זרע עליה, אבל בצדה מותר כדתניא עלה בפרק לא יחפור (ב"ב י"ט ב') לפי שאינו משתרש לצדדין ואין נוגע בגפן אף על פי שיונק מן הקרקע בתוך ג' טפחים עם הגפן אין לחוש, ובירושלמי דכלאים מפרש דעל גבה משום מגע זרעים בגפן נגעו בה שהם (כלאי הכרם) [כלאים בכרם] שנוקב השורש אבל בשאר אילן שהשורש קשה אין לחוש לכלאים מאחר שאינו נוקב השורש (ר"ש ע"ש). אפילו הבריכה בדלעת ובסילון אסור (שם במשנה) ומפרש בירושלמי דווקא בסילון של חרס אבל בסילון של אבר אין צריך עפר ג' טפחים מלמעלה, ומיירי בדלעת יבשה (ר"ש), הבריכה בסלע אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות מותר להביא זרע עליה, ואין הדברים אמורים אלא כשאין עיקר הגפן נראה אבל אם היה עיקר הגפן נראה צריך להרחיק ששה טפחים לכל רוח (ע"פ רמב"ם כלאים פ"ו הל' ח').
<h2>דף פג.</h2>
שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב שאמרנו שהם כרם אחד אין הדברים אמורים אלא כשיש בין כל גפן וגפן מארבע אמות ועד שמנה אבל אם היה בין שתי השורות שמנה חוץ ממקום הגפנים עצמן הרי אילו כמובדלות זו מזו ואינם כרם אחד ואינו מרחיק אלא ששה טפחים מכל שורה, וכן אם הייתה ביניהם פחות מארבע אמות הרי אילו כגפן אחת ומרחיקין ו' טפחים לכל רוח, היו ג' שורות אף על פי שיש ביניהם פחות מד' אמות על זה שנינו בפ"ה (דכלאים מ"ב) כרם שהוא נטוע על פחות פחות מארבע אמות ר' שמעון אומר אינו כרם וחכמים אומרים שהוא כרם ורואין את האמצעיות כאילו אינן, וכן אם היו ג' שורות ובין כל שורה ושורה שמונה אמות או יותר הרי זה זורע בין השורות, לפיכך הנוטע כרמו מתחילה והרחיק בין כל שורה ושורה שמונה אמות מותר להביא זרע בתוכו וירחיק מכל שורה ושורה ששה טפחים, ואין דין בין השורות של זה הכרם ככרם שחרב באמצעו שצריך שש עשרה אמה שהרי נטעו מתחלה מרוחקין (ע"פ רמב"ם כלאים פ"ז הל' ב'—ד'), וכן שנינו בפ"ד (שם מ"ח) הנוטע שתי שורות אם אין ביניהן שמונה אמות לא יביא זרע לשם, היו שלש אם אין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם רבי אליעזר בן יעקב אומר משום רבי חנינא בן חכינאי אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם שאילו מתחילה נטען היה מותר בשמנה אמות, והלכה כרבי אליעזר בן יעקב שמשנתו קב ונקי. ותנן עוד (שם מ"ט) רבי מאיר ורבי שמעון אומרים אף הנוטע כרמו על ח' אמות מותר, ובירושלמי דכלאים (ה"ט) פוסק רב כר' מאיר וכר' שמעון והלכה כרב באיסורי לגבי שמואל שחולק עליו בפרק הספינה (ב"ב פ"ב ב'), אמנם לענין מכר פוסק שם (פ"ג א') רבא מארבע אמות עד י"ו וי"ו בכלל לא חשיבי מפוזרין ומה שלעניין כלאים חשיבי מפוזרין בי"ו זה מפני שאמות כלאים שוחקות (תד"ה כמה).
